איך להטות את ההגה ממיס-אינפורמציה ברשת

אפליקציות, אתרים והרשתות החברתיות יעילות בכל הקשור למידע, לייף האקס ובידור, אך עם כל התוכן, זה די קשה לנווט בין כל הסחות הדעת בדרך למה שאנחנו באמת מחפשים.

מה עוד ש זה יכול להיות קשה להבדיל בין עובדות לשקר כשאנחנו נתקלים בסרטון, תמונה או במאמר ברשת. החל משאלוני אישיות שמנסים ליצור לנו פרופיל, לכותרות מדהימות ועד לתמונות וסרטונים מוטים שיגרמו לך לחשוב שאתה נמצא במציאות אחרת, מה שאנחנו רואים ברשת הוא לא תמיד האמת.

גישה לכל כך הרבה מידע יכול להיוות ברכה וקללה. הבעיה נמצאת כאשר הדברים לא הכי ברורים או מטעים, מקשה עלינו לדעת מה זה מה. אנחנו לא מדברים רק על על דיס-אינפורמציה, פייק ניוז או מודעות פוליטיות. אפילו תמונה טיפשית עם פילטר מאפליקציה עלולה להיבנות מהסיבות הלא נכונות. ההגנה הטובה ביותר היא לשאול שאלות קריטיות, כך נוכל לזהות את ההבדל בין פארודיה לא פוגעת לבין מזימה, ולבין תוכן שמופץ עקום מלכתחילה או כזה שלא נחקר כראוי לפני כן. נצטרך לזהות דגלים אדומים ומקורות לא אמינים.

בפרויקט טיהור הדאטה שלנו, תחקרו נושאים הקשורים למידע מוטעה ומילות מפתח, נתחיל עם מבט קצרצר לאחריות שלנו ואז נגלה את התמונה הגדולה, תוך כדי שתקבלו עצות ראויות איך לגלות מה באמת קורה. בואו נתחיל!


1. הכירו בכוח שלכם

לייקים, שיתופים, ריטוויטים – כל הפעולות הללו מסבירות איך אתם יוצרים אינטרקציה עם מה שאתם רואים ברשת – וכל דרכי התקשורת הללו עושים הבדל גדול. כאשר מספיק אנשים נתקלים ומתייחסים לתמונה, סרטון או פוסט, הוא מופץ במהירות והופך למה שאנחנו מכירים "ויראלי".

קחו שנייה לשאול את עצמכם: מה ההשפעה שלי ברשת? מתי הייתה הפעם האחרונה כשראיתם מאמר מזעזע או מצחיק, כותרת, סרטון או תמונה ותוך שניות הפצתם את זה לחברים בוואטסאפ?

חוקרים גילו שסיפורים ותמונות עם סיכוי גבוה יותר להפוך לויראלים, הם כאלו שיגרמו לכם לחשוש, להיגעל, לכעוס או לחוש בחוסר נוחות. אם זה קרה לכם הבוקר, אל תרגישו רע!

האם ידעתם? שיתוף יכול ליצור פעולת כדור שלג. אם אדם משתף מאמר עם 10 חברים וכל אחד מהם מפיץ לעוד 10, הגענו ל-100 אנשים תוך שניות. הדרך משם חזרה או לתיקון היא כמעט בלתי אפשרית.

שיתוף המטרה מגבשת החברה שיתוף הוא סוג של השתתפות. כאשר אתם משתפים משהו (כל דבר), אתם לוקחים חלק בסיכוי שזה יהפוך לויראלי. אם זה יתברר כמידע מוטעה, לצורך העניין, באמת הייתם רוצים שהשם והמוניטין שלכם ייקשרו לזה? לפני שאתם משתפים קישור, תשקלו פעמיים ותבדקו האם אתם עומדים להפיץ מידע שקרי, הרסני או רעיל.


2. תחשבו פעמיים לפני שאתם עושים מבחן אישיות

מתי הייתה הפעם האחרונה שראיתם שאלון (בתבנית של טקסט או תמונות) שנקרא בסגנון של:

  • איזה עשור אתם?
  • מה החיה הפנימית שלכם?
  • איזה נבל דיסני אתם?
  • מה החופשה המושלמת שלכם?
  • איזה דמות אתם ממשחקי הכס?
  • ועד ועוד

עכשיו, יש סיכוי שהשאלון הכיפי נוצר כדי לגרום לך להשתתף בו, אך קיימת האפשרות שהשאלות הונדסו והונחו בזהירות בשביל לאסוף מידע בשביל ליצור עליכם פרופיל, על בסיס מה שנקרא דפוסים פסיכומטרים. הדרך הנפוצה ביותר ליצור פרופיל פסיכולוגי שמבסס את האישיות שלכם המתבסס על 5 התכונות הגדולות: פתיחות לחוויה, מצפוניות, מוחצנות-מופנמות, נעימות ויציבות רגשית-נוירוטית. OCEAN באנגלית, במטרה לטרגט באופן יותר איכותי אתכם, או אנשים הדומים לכם.

הידעת? זה בדיוק מסוג מבחני האישיות שסיבכו את פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה על פרופיילינג וטרגוט משתמשים מבלי ידיעתם.

התשובות שלכם לשאלון כמו "מי אתם מהסימפסונס?" יחד עם הרגלים אחרים שעלולים להיות מנוטרים על ידי הדפדפן, אפליקציה או כל התקשרות לאתר שיכולים להפיק נתונים שניתן לנתח, כמו איזה סוג של אנשים אתם, ממה אכפת לכם ואיך להשפיע עליכם לקנות זוג נעליים לצורך העניין... או אפילו לבנות פרופיל על בסיס המענה שלכם שיעזור לשכנע אתכם בעתיד להצביע בבחירות הבאות.

תשמרו על סודות יותר כשאתם חושבים על מידע אישי, הסיסמאות שלכם, מספר תעודת הזהות שלכם ומספר חשבון הבנק הם הדברים הראשונים שקופצים לנו לראש, אבל פרטים כמו מה מפחיד אתכם, מה מפריע לכם ומה השאיפות שלכם הם אישיים באותה המידה. הפרטים האלה יכולים להוות נתונים יקרי ערך ולהפיץ אור על מה שיגרום לכם לנוע כאנשים. חשבו פעמיים לפני שתתנו כל סוג של אינפורמציה בשאלון או חידון.

מצאו עוד טיפים לטיהור הנתונים שלכם בתקופת בחירות פה.


3. אל תבלעו את הפיתיון

  • "לא תאמינו איך תהפכו ליפים יותר (מספר 5 יכניס אתכם להלם!)"
  • "לא ייאמן! היא אכלה את זה כל יום ועכשיו.."
  • "אדם מול כריש: מה שיקרה בהמשך יפתיע אתכם..."

מתי בדקתם לחצתם על כותרת או סרטון שנראו ככה? אולי זה פרסם דבר אחד, אבל זה הוביל לתוכן שונה לחלוטין ממה שציפיתם? יכול להיות שהכותרת נראיתה מרגשת אבל המאמר עצמו היה אפור. בסוף לא הייתם בהלם ולא הייתם מופתעים. זה כי בלעתם את הפיתיון של הקליק בייט.

קליק בייט זה ביטוי לתאר כותרת שכתובה בצורה סנצסיונית, לא אמינה או מומצאת במטרה לגרום לאנשים ללחוץ על כותרת או על הלינק. ככל שתשומת הלב למאמר, הסרטון או לתמונה תגדל, כך המפרסם ירוויח יותר. משמעות הדברים היא שיש למפרסמים מוטיבציה לכתוב כל מה שצריך בשביל לגרום לכם ללחוץ או לשתף את התכנים שלהם.

בהתבסס על פרופיל האישיות שנבנה באפליקציות שאנו משתמשים בהם (כמו פייסבוק ואינסטגרם), אתם צפויים לראות כותרות מותאמות אישית בצורה שתטרגר את הרגשות שלכם בצורה הכי טובה לגרום לכם להקליק.

קליקבייט יכול להימצא לצד מידע מוטעה, אך לא תמיד. ברגע שתתחיל לזהות כותרות קליקבייט, תשימו לב שהם נמצאים בכל מקום כמו יוטיוב ובלוגים.

תגיעו למקור

כשתפגשו עם קליק בייט, אל תעצרו בכותרת. אם זה נראה כמו לינק אמין, היכנסו אל המאמר וגלו מי הכותב, מתי פורסם ועל אילו מקורות התבססו. יכול להיות שבתוך המאמר מציינים שמדובר בתוכן שיווקי או בפרסומת, או שמדובר במאמר דעה. הפרטים האלה יעזרו לכם לקבוע האם זה שווה את הזמן שלכם.


4. היזהרו מדיס-אינפורמציה ויזואלית

דיפ פייק הם סרטונים, קבצי קול ותמונות שעברו עיבוד דיגיטלי, לרוב בהחלפת פרצופו של אדם או בתנועות שמבצע, או בדברים שהם אומרים. בזמן שהמונח "דיפ פייק" הוא עדכני יחסית, סוג הדיס-אינפורמציה הנ"ל קיים בדרך כזו או אחרת מאז 1917. (הפיות מקוטינגלי בתמונה, או בפורסט גאמפ משנת 1994). זה אפילו קל יותר ליצור את מה שנקרא זיוף זול - תוכן מטעה שלא מצריך טכנולוגיה מתוחכמת, אבל ניתנת ליצירה בעזרת כותרת שגויה על תמונה או סרטון, או להשתמש בתוכן לא רלוונטי על מנת ליצור אירוע בהווה.

בשנת 2019, בשיא השריפות באמזונס בברזיל, פוליטיקאים וסלבריטאים כמו נשיא צרפת עמנואל מקרון פרסמו תמונות מייגעות של יערות שרופים... רק שאלו לא היו היערות הנכונים. המגזין מאדר ג'ונס מצא כי התמונות שהפכו לויראליות ביותר בכלל לא היו מהשריפות ב-2019, אלא משנת 1989.

איך זה יכול לקרות? הסנריו הנפוץ ביותר הוא שמקור עם כוונות טובות היה בלחץ, לא עשה מספיק מחקר ופרסם את התמונות ברשת. משם התוכן בעזרת אפקט ההדהוד הפך לויראלי לפני שמישהו תיקן את כולם.

לפעמים זה נראה בלתי אפשרי להילחם באמת בדיס-אינפורמציה, אבל יש כלל מפתח שניתן להיאחז בו... הישארו מעוגנים.

הישארו מעוגנים וחיקרו

כמו שאתם מוציאים עצמכם מול קליקבייט, אל תסכימו לקבל משהו כמובן מאליו. אם סרטון או תמונה שנתקלתם בה נראים ממש מפתיעים או מוגזמים, הכירו בהרגשה וחישבו האם מדובר במשהו גדול יותר ממה שנראה לעין. אחרת, אתם תראו את אותה התמונה מטיילת לכם בפיד או ששיתפו אותה ברשימת החברים שלכם מספר פעמים, הכירו באפשרות להגיע אל המקור.

זו הנקודה בה אתם תרצו לשאול עוד שאלות: מי פרסם את זה? (איזה אתר, מי הכותב) מתי זה פורסם? אם זו תמונה, בצעו חיפוש הפוך דרך TinEye ותראו מה עוד תמצאו.

בדקו במקביל במקורות אמינים לפני שאתם מאמתים מידע ומפרסמים אותו עם משפחה וחברים.


5. חפשו את האמת באינטרנט

המושג "דיס-אינפורמציה" מתייחס לקשת רחבה של מידע לא מדויק או מטעה, כולל סאטירה, כזה שנחקר בצורה חובבנית, לא אמין, פוגעני ונוכלי. דיס-אינפורמציה לא תמיד מופצת באפלוליות, אבל בלי קשר לסיבות מאחורי שיתוף, התוצאה זהה: אנשים מקבלים את המידע ומאמינים שהשגוי הוא נכון, או שדבר שמעולם לא קרה – קרה.

במקרה הטוב, זה יכול להיות מם מצחיק. במקרה הרע, זה יכול להיות מידע שגוי בנושא בריאותי או פרסום מידע פוליטי מוטעה.

אפילו אם תשקיעו את מירב המאמצים ותשאלו את השאלות הקשות על המאמר שקראתם, זה עדיין ישאיר אתכם מבולבלים. אבל תדעו לכם: אתם לא לבד!

כולנו באותה הסירה

רק בגלל שאתר לא מכיר בטעויות שלו, זה לא אומר שהם לא יעשו אותן. למעשה, המפיצים האמינים ביותר הם אלו שיהיו אקסטרה זהירים עם האמת ויעסיקו אנשים או מחלקות שלמות שכל תפקידם זה לאמת עובדות.

חפשו מקורות שמתקנים עצמם כאשר טעו. הכי טוב להתבסס על מקורות שמעדכנים זאת בפסגת דף המאמר ומשתפים זאת ברשתות החברתיות, כך שלא תצטרכו לחפש קשה מדי.

יש כמה כלים שיכולים לעזור לכם PolitiFact, Snopes, ו Hoax-Slayer נלחמים בדיס-אינפורמציה על ידי העסקת עובדים, עורכים ואחרים שמבצעים אימות עובדות לשמועות ורכילויות. תוספים כמו NewsGuard, TrustedNews, וOfficial Media Bias Fact Check Icon יציגו דירוגים ודיווחים על כל אתר חדשות שאתם עוקבים. תוכלו להשתמש במידע הזה כדי להחליט בעצמכם.

אתם יכולים אפילו לשקול לחקור זאת בעצמכם. השתמשו בכלי של טקטיקל טק כדי לעזור לכם לוודא.


6. נפצו את בועת הפילטר שלכם

אחרי שאתרים ואפליקציות בונים פרופיל שמאפיין את תחומי העניין שלכם, תוכלו למצוא את עצמכם בתוך בועת פילטר. זה קורה כשהפיד מציג לכם יותר ויותר תכנים הדומים למה שלחצתם עד כה. איך זה מגביל או משנה את מה שאתם יכולים לקרוא או לשמוע?

יוטיוב היא דוגמה מושלמת לפלטפורמה שממליצה תכנים על סמך מה שראיתם לפני כן (הידוע גם כ"אוצר אלגוריתמי"), אבל תשתית דומה ניתנת למציאה גם בנטפליקס, ספוטיפיי, בדפי החיפוש החופשי של האינסטגרם והטוויטר, בפיד הפייסבוק שלכם ובאמזון.

לחיות בתוך בועת פילטר עלולה לגרום לאנשים לראות סטורים שונים, כותרות, מאמרים ופרסומות, כפי שהוצג במאמר האינטרקטיבי פיד כחול, פיד אדום.

יכול להיות שזה נשמע כמו דבר טוב לראות רק תוכן שהותאם בשבילכם, אבל קבלו דוגמה אחרת: אתם מעוניינים לאלף את הכלב שלכם והיוטיוב יציע לכם סרטונים דומים שמושתתים על תיאוריות הקונספירציה של השכן שלכם. במקרה הכי גרוע, בועת פילטר יכולה לגרום לשכונות וקהילות להיות מפוצלות אפילו יותר

גלו האם אתם בתוך בועת פילטר! שבו עם חבר או קרוב משפחה ותשוו מה הנושאים הראשונים שקופצים לכם בפיד של הרשתות החברתיות או באפליקציות של חדשות. התוצאות הפתיעו אתכם? אתם נמצאים בבועות שונות או באותה אחת? בכל מקרה, תמליצו להם לעקוב אחרי הטיפים שלנו גם!

אם אתם יודעים שאתם מסתכלים על תוכן שהונדס ועוצב במיוחד בעזרת אוצר אלגוריתמי בשרשרת של אפליקציות ואתרים, השאלה היא כזאת: מה תעשו כדי לצאת מהבועה?

שנו את הרוחות וערבבו את החדשות שלכם

דרך טובה לפוצץ את בועת הפילטר היא לעקוב או להתחבר לשירות שמפיץ ידיעות באופן אגרסיבי ממגוון מקורות וזוויות ראייה. פיד RSS, פורומים ורשימות תפוצה במיילים שעוסקות במספר רחב של דעות יכול לעזור לכם לפוצץ את הבועה. . Global Voices ו The Syllabus הן אופציות נהדרות להתחיל איתן.

אם אתם מוצאים עניין בטיפים, נסו את התחמקו מברירת המחדל בשביל לעזור לשפיות הדיגיטלית שלכם בשביל עוד טיפים נהדרים של הערכה שלנו


פרויקטים שותפים: Save the Children and IFLA logos

ממומן על ידי האיחוד האירופי EU logo

עודכן לאחרונה 4.8.2021